הפעם ראשונה שלי על קיר טיפוס בגני יהושוע, פארק הירקון, קיר בגובה 15 מ'. כבר הרבה זמן שמתכננת ללכת לשם עם הבן שלי והנה הגיע היום. בדרך לשם עלו לי בראש המון חששות... "מה אם לא אצליח?" "מה אם זה יפחיד שם בגבהים?" ועוד כל מיני מחשבות מעכבות... קשורה ברתמה מטפסת לגובה 15 מ' מעט פחות חוששת, אבל אז הגיעה עוד מחשבה מעכבת: "זהו! אני לא יכולה יותר. הכל כואב!" כל פעם שמגיעה מחשבה כזו אני משחררת אותה בעדינות ואומרת לעצמי משפט מקדם: "אני יכולה" "אני מסוגלת" "קטן עלי" והפלא ופלא! הכל בראש: כשהגיעה מחשבה מעכבת, הרגשתי שהגוף מגיב בכיווץ, בפחד, בירידת היכולת, ברצון לוותר ועם כל מחשבה מקדמת, הרגשתי שאני רוצה לעוף, שהכל אפשרי ודחפתי את עצמי למרות הקושי עוד צעד לכיוון הפסגה. והנה! צעד אחרי צעד הגעתי למעלה בפעם הראשונה אחרי כמה ניסיונות כושלים! איזה סיפוק ואושר בכל פעם, שפסגה נכבשת למרות הקושי. מאמינה שלכל אחד מאיתנו יש את הקיר טיפוס שלו ביום יום. השאלה מה אנחנו מספרים לעצמינו והאם מצליחים להתגבר על המחשבות המעכבות שלנו בדרך לפסגה.
הרבה אנשים רוצים להתחיל להתאמן ומספרים לעצמם כל מיני סיפורים של למה לא... אז בואו תבחרו בסיפור אחר של למה כן ומבטיחה לתת לכם יד בדרך לכיבוש הקיר שלכם.
מבטיחה לכם חוויה מעצימה!
תתקשרו אלי לתאום 052-4844472
Comentarios