כשהייתי בת 23 יצאתי לחופשת הסקי הראשונה שלי בצרפת.

החופשה אמנם עברה בשלום, אבל אני עדיין זוכרת את כאבי השרירים שהגיעו ביום השני וליוו אותי בנאמנות עד סוף החופשה, וזאת למרות שהייתי בכושר מצוין והתאמנתי בקביעות. באותם ימים לא ידעתי שצריך הכנה לסקי ולהתאמן לקראת החופשה באימון ייחודי והגוף שלי אמר את שלו.

מטרת ההכנה לסקי פשוטה: לאפשר לנו הנאה מקסימלית וסיכוי מינימלי לשרירים תפוסים או חלילה פציעה, שעלולה לסיים את החופשה שלנו מוקדם מהצפוי. גלישה נכונה דורשת מיומנות, הנרכשת בעזרת הדרכה ותרגול. ככל שהכושר הגופני שלנו יהיה גבוה יותר והשרירים הרלוונטיים יהיו מוכנים לעומס שנדרש מהם, כך נוכל להתרכז בשיפור הטכניקה ולא בהישרדות ובכאבים, שעלולים לגרום לטכניקה שגויה או לפחד משתק.

ביום סקי ממוצע אנו גולשים 4-6 שעות בגובה רב עם אוויר דליל, ולכן גם עבור אנשים בכושר גבוה זה לא כמו עוד אימון שגרתי. חלק גדול מפציעות הסקי מתרחש בשעות אחר הצהרים, כשהגוף עייף והכאבים בשרירים גוברים.

במצב עייפות, מתגבר חוסר הביטחון של הגולש הלא מנוסה, ואז הסכנה לפציעה גוברת. אם נכין את השרירים שלנו מראש לרמת העומס הזו, נצליח לעבור יום סקי מבלי להגיע לעייפות שעלולה לסכן אותנו.