איך לחזור לשגרה אחרי קורונה או מחלה אחרת?

נשאלתי לא מעט לאחרונה, האם אחרי מחלה, כשהגוף עדיין עייף מהמחלה כדאי לחזור לשגרת אימונים רגילה.

והתשובה שלי: כדאי לחזור להתאמן כמה שיותר מהר, אבל באופן הדרגתי עם הקשבה לגוף שלנו.

ומה זה אומר?

אספר על עצמי:

לפני שבועיים השתחררתי מבידוד אחרי קורונה והגוף שלי היה מותש ולא במיטבו.

ירדתי 2 ק"ג במשקל במהלך ה-10 ימים שהייתי בבית (נכנסתי לבידוד עוד בטרם חליתי, כשבן זוגי חלה ואז זה התחבר למחלה שלי). ברור לי שבנוסף על זה שאכלתי פחות, זה נגרם גם בשל ירידה במסת השריר.

בשגרה, נוסף על האימונים הרבים שאני עושה, אני מקפידה לעלות ולרדת בכל יום וכמה שיותר מדרגות בבניין שלי (3 קומות). ביום היציאה מהבידוד אחרי עשרה ימים בבית ללא תנועה, ממש הרגשתי שמשימת המדרגות קשה בהרבה מבדרך כלל. השרירים היו עייפים ובקושי סחבו. ופתאום התנשפתי מהמאמץ (מה שלא קורה בשגרה).

מאותו הרגע, העלתי את המאמץ בכל יום באופן הדרגתי:

כל יום הוספתי עוד קצת, גם מבחינת זמן האימון וגם מבחינת רמת הקושי. שבועיים אחרי כבר אין זכר למחלה וחזרתי לשגרת אימונים מלאה.

במידה והייתי ממשיכה לנוח ולא חוזרת לשגרה, מסת השריר שלי היתה ממשיכה לרדת, וחזרה לשגרה היתה הופכת קשה יותר מרגע לרגע.

לצערי הזמן שלוקח לבנות מסת שריר, הוא פי 3 מהזמן בו מסת השריר מתפרקת כשלא מתאמנים.

לכן חשוב להתחיל להתנועע כמה שיותר מהר כשאפשרי.

ברור שאם הייתי חוזרת לפעילות מלאה מיידית, זה גם לא היה טוב: הגוף עייף ויש ירידה קטנה ביכולות שלו וצריך להיות קשוב למה אפשרי ולא לגרום לעומס יתר. עומס יתר עלול לגרום פציעה.

למתאמנים שלי שחוזרים ממחלה, אני עושה אימון ראשון קל בהרבה מבדרך כלל. עצם האימון והאוויר הצח שבחוץ משפר מאוד את ההרגשה (גם אם לא עושים אימון קשה) והגוף מבצע את ההחלמה האמיתית כשהוא בתנועה.

אז החלמה מהירה לכל החולים, וחזרה לשגרה מהירה ונעימה לכולנו.